חוק לשון הרע – הוא בעצם חוק איסור לשון הרע. אסור לאדם אחד להשפיל ולבזות אדם אחר על ידי פרסומים מביישים ומבזים. לכן החוק בעצם אוסר פרסומים אלו. כאשר ישנם פרסומים שפוגעים באדם מסוים ויכולים לגרום לו לעוולה משמעותית, הוא יכול לפנות לבית משפט ולדרוש פיצויי נזיקין על כך.
תביעה אזרחית ועבירה פלילית
ישנם מצבים בהם עוולה של לשון הרע , מביאה להחלטת בית משפט שנעשתה פה עבירה פלילית. כאשר קורה מצב כזה, בית משפט יכול לשפוט גזר דין של עד שנת מאסר בפועל. כאשר הוכח בבית משפט על פי חוק לשון הרע, כי נעשתה כוונה ממשית לפגוע באדם על ידי פרסומים משילים, זה ייחשב כעבירה פלילית. כאשר ניתן להוכיח, בתביעה אזרחית, כי אדם נפגע בדרך כזאת או אחרת על ידי אותם פרסומים, הוא זוכה לדמי פיצויים על חוק הנזיקין.
חוק לשון הרע וחופש הביטוי בעיתונות
יש הטוענים כי חוק לשון הרע בעצם מנוגד לחופש הביטוי. מצד אחד יש את חופש הביטוי לפיו כל אדם יכול להביע את דעתו ואת דבריו בחופשיות. חופש הביטוי נגזר מחוק היסוד של כבוד האדם וחירותו. מצד שני יש את חוק איסור לשון הרע שעל פיו אדם זכאי לשמו הטוב. גם חוק זה נגזר מחוק היסוד של כבוד האדם וחירותו. לכן כאשר מובאת בפני בית משפט תביעה בנושא לשון הרע – בית משפט צריך למצוא איזון בין שני ערכים אלו.
אנשי ציבור
חוק לשון הרע נותן תשומת לב מיוחדת לעניין אנשי ציבור. אנשי ציבור נמצאים בחזית החברה ושמם מוזכר פעמים רבות בעיתונות. לכן, כאשר שמם הטוב נפגע, אז הנזק שנגרם להם הוא הרבה יותר גדול מאדם פרטי. הרי שמו הטוב של אדם הוא זה שהולך בפניו. אם שמו הטוב נפגע אז כל המוניטין שלו נפגע. בנוף, אנשים שיפחדו מלשון הרע ימנעו לרוץ לתפקידי ציבור. בנושא אנשי ציבור בית משפט צריך למצוא איזון מיוחד. בעבר בית משפט נטה לטובת אנשי ציבור. כיום אנחנו מוצאים יותר ויותר פסיקות לטובת חופש הביטוי.
